 |
| דובר צה"ל / |
בימים אלה, כשישראלים מבקשים לשוב ארצה בעקבות גילויי השנאה החריפים כלפיהם באמריקה ובאירופה ובעקבותיה יהודים מתעניינים אצל משרדי הסוכנות היהודית באפשרויות להיקלט במדינה היהודית - אנו חוזרים שוב לבדוק את עצמנו ופעולותינו הצבאיות. היכן טעינו? ואולי באמת יש מן הצדק בקרב שונאינו?
הפעם הזאת התפרצויות הזעם ברחבי העולם הופנו כלפינו על רק המבצע הצבאי בעזה "שומר החומות" לכן נתמקד ברקע לפעולות הצבאיות והשלכותיהן הפוליטיות והחברתיות.
בכל פעם
שישראל מתגוננת מפני התקפות של ארגוני טרור פתאום שב ומתחדש הטיעון שהיא מפעילה כוח
בלתי סביר בעליל על אויביה. והנה, שוב עולה הקביעה הזאת לאחר מבצע "שומר
החומות". ברור מאליו ששום עזתי לא היה נפגע אלמלא החמאס והג'יהאד האסלאמי שיגרו
רקטות לעבר ירושלים ב-10 במאי 2021 וסיכנו את חייהם של תושבי ישראל. ככל מדינה
נורמלית, כן ישראל נדרשה להגן על בירתה בהתקפות אוויריות במטרה לפגוע במטרות חמאס
והג'יהאד האסלאמי. מטח הירי של חמאס והג'יהאד האסלאמי הלך וגבר וטיליו הגיעו ללב
הארץ. פעולות איבה אלה הובילו למבצע צבאי שנמשך 11 יום והקים צעקה בארץ ובעולם על
שימוש בכוח לא פרופורציונלי כלפי העזתים.[1]
במהלך
המבצע בוצעו כ-4,360 ניסיונות שיגור לעבר ישראל. מתוכם כ-680 רקטות נפלו בשטח
הרצועה, כ-280 נפלו בים ו-3,400 פגעו בשטחי ישראל. מטחי הרקטות הללו הובילו למותם
של 13 הרוגים בישראל, ביניהם: 10 אזרחים ישראלים ושלושה עובדים זרים. בין ההרוגים
ילד בן 5, אב בן 52 וביתו בת ה-16 מהכפר דהמש, אישה בת 52 מאשקלון, אישה בת 52
ממושב נטעים ושתי נשים 63 ו-67 מראשון
לציון, לוחם נח"ל בן 21. נוסף על כך, 357 ישראלים נפצעו.[2]
ישראל
ביצעה למעלה מ-1,500 אוויריות בעיקר, על מנת לסכל את השיגורים שהובילו לאסונות
הללו.[3]
בין חילופי האש בין הצדדים נהרגו אזרחים גם בצד העזתי. חרף יציאתה של ישראל למלחמת
מגן, הכתבות העיתונאיות ברחבי העולם פועלות על פי העיקרון של "הצדק עם הצד
הנפגע יותר". כלומר, התקשורת הופכת את המלחמה לסוג של תחרות אשר לפיה, לצד
המנצח יש מֵרב הנפגעים. האבסורד בתחרות מעין זו הוא שהצד המתגונן הוא
"המפסיד" ואם קיים פער גדול ב"ניקוד" אז אותו צד שהתגונן נשפט
ב'בית הדין' התקשורתי ונמצא אשם בהפעלת כוח לא פרופורציונלי. מכאן, שעל ישראל
להימנע מהגנה על חיי אזרחיה על מנת שספירת ההרוגים תהיה לכל הפחות שווה לזו שבצד
השני ואם לא, תיענש ישראל על תגובתה להתקפות טרור של האויב. חשוב להדגיש את השימוש
של ארגוני הטרור בעזה באזרחים כמגן אנושי, המגדיל כמות ההרוגים אצלם, בעוד ישראל מסתייעת
ב"כיפת ברזל" להגנה על אזרחיה ולצמצום ההרס של מבנים, של שדות חקלאיים
ועוד.
אין ספק
כי המשחק מכור מראש. המדיה העולמית מטילה
אצבע מאשימה על ישראל. התקשורת מקבלת את הנתונים ממשרד הבריאות הנתון למרותם של
ראשי החמאס אף על פי שיש לו היסטוריה הארוכה בהפצה של מידע כוזב. למשל, מספר רב של
נפגעים עזתים הוא תוצאה של מאות רקטות שנחתו בתוך שטחי הרצועה גופה, אך משרד
הבריאות העזתי טען שנפגעו מאש ישראלית. הנה למשל פרסם ה'הגנה בין לאומית לילדים –
פלסטין', הידוע בביקורתו החריפה נגד ישראל, שרקטה ששוגרה מעזה נפלה בשטח הרצועה
והרגה שמונה עזתים ובהם שני ילדים, ו-34 נפצעו ובהם 10 ילדים.[4]
עוד
יודגש שבשטח הישראלי נהרגים בעיקר אזרחים שאליהם מכוון ירי הרקטות. לעומתם ישראל
מכוונת נגד מטרות טרור בלבד ומנסה לחסל כמה שיותר מחבלים חמושים. כאשר אנשי החמאס
או התקשורת העולמית מדווחים על הרוגים בעזה הם מתעלמים מהעובדה שבקרב הנפגעים ישנם
מחבלים והם יוצרים את הרושם שישראל מנסה לפגוע באוכלוסייה אזרחית בעזה בתגובה לירי
הרקטות על אזרחיה. לפי נתוני חמאס, 243 איש נהרגו מהם 80 לוחמים. לפי הנתונים
הישראליים, 225 מתוך ההרוגים בצד העזתי היו מחבלים מהם 25 בכירים.[5]
במילים אחרות, כ-92% מההרוגים בעזה היו מחבלים.
לאור
היסטוריה של בדיקת הנתונים שנמסרו בידי ישראל לעומת אלה שנמסרו על ידי חמאס,
הנתונים האמינים הם של ישראל. כך, למשל, לאחר מבצע עופרת יצוקה (2009-2008) ישראל
דיווחה שחיסלה 709 מחבלים בעוד שחמאס דיווח שרק 49 מאנשיו נהרגו. בסופו של דבר שר
הפנים ברצועה פתחי חמאד הודה שבין 700-600 אנשי חמאס חמושים נהרגו ושמרבית ההרוגים
ברצועה היו לוחמי חמאס ולא אזרחים. נוסף על כך, חמאד הודה שחמאס השתמש באוכלוסייה
אזרחית כמגן אנושי.[6]
בעוד
ארגוני זכויות למיניהם, ארגוני שמאל קיצוני וארגונים פרו פלסטיניים ואנטי ישראליים
תוקפים את ישראל בהפגנות, במדיות השונות ובאתרי תקשורת שונים, נשאלות שתי שאלות
מהותיות:
·
כיצד היו
המגנים את ישראל מצפים מממשלתם לפעול במקרה שביתם היה מותקף ברקטות?
·
כיצד
ניתן להגדיר תגובה מידתית להתקפות אלה?
כל בר
דעת היה עונה שאם גורם כלשהו תוקף במתכוון להשמיד את ארצו, התגובה המידתית המתאימה
היא הרס של אותו גורם. כמו כן ניתן גם לראות בתקיפות טילים אקראיות של שכונות בעזה
כפרופורציונליות לתקיפות הרקטות של חמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועה שנורה ללא הבחנה
על שכונות בישראל. אך כמדינה מוסרית, ישראל תנקוט זהירות יתר ותימנע כפי יכולתה
באוכלוסייה אזרחית. ישראל משתדלת לדייק ככל שאפשר ולפגוע רק בארגוני הטרור. צעדיה נגד
יעדים ספציפיים מדודים מאוד. מטרתה להרתיע את האויב מלבצע התקפות עתידיות. עם זאת,
כמו בכל המלחמות שהיו ברחבי עולם, לפעמים היו קורבנות לא מתוכננים בפעילויות הגנה.
נשאלת
השאלה מה היה קורה אילו ארגוני הטרור ירו אלפי רקטות לעבר בירות המערב, כגון
וושינגטון, לונדון, פריז, ברלין או כל עיר אחרת בעולם החופשי. האם תהיה ממשלה
שתסכים להבליג על כך? האם יחליטו לפעול רק אם לא יהיו קורבנות בצד השני? אם התשובה
לשאלה האחרונה היא חיובית אז בעצם המדינות ינקטו בהבלגה שכן תמיד קוראות טעויות
בלחימה ואוכלוסייה אזרחית עלולה להיפגע.
ארצות
הברית, לדוגמה, לא בחלה בשימוש בכוח מוחץ נגד אויביה, אף שהאיומים באו ממקומות
רחוקים ולא היוו סכנה לקיומה או סכנה לביטחון התושבים. נציין למשל שבאפריל 1993
היה ניסיון עיראקי להתנקש בחייו של נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ורג' בוש האב. בתגובה
שיגרה ארצות הברית, בהוראתו של הנשיא קלינטון, 23 טילי שיוט על מטה המודיעין
העיראקי ופגעה בשוגג שכונה אזרחית. רמטכ"ל ארצות הברית דאז, קולין פאוול אמר
שהפעולה הייתה הולמת ומידתית. גם לאחר מתקפת ה-11 בספטמבר 2001, ארצות הברית
הפעילה כוח מוחץ במלחמה בעיראק וכתוצאה מכך נהרגו בשוגג אלפי אזרחים. לאחר המלחמה
לא עלה כלל וכלל עניין המידתיות.[7]
ישראל לעומת זאת צריכה להתמודד עם איום מיידי בזמן ובקרבה פיזית והוא המהווה סכנה
ישירה לאזרחיה.
במהלך
העימות נורו על ישראל 4,360 רקטות הישר לאוכלוסייה האזרחית. הגברים, הנשים והילדים
החיים בטווח הטילים ממשיכים את חייהם במצב תמידי של טראומה ופחד. הם מסכנים את
חייהם אפילו בפעולות שגרתיות כמו נסיעה לעבודה, הליכה למכולת או לבנק ובילוי עם
המשפחה בפארק. יש להם 15 שניות למצוא מחסה כאשר נשמעת התרעת "שחר אדום".
בלא מקלט או בלא מקום מחסה באזור הימצאם, האזרחים החיים באזורים הללו נמצאים
בסיכון גבוה. במקרה זה מה צריכה להיות התגובה המידתית הראויה ולוּ כדי לרצות את
מבקריה של ישראל.
הרי חשוב
לציין שהקוד האתי של צה"ל מורה כי במידת האפשר על הצבא להזהיר אוכלוסייה
אזרחית הנמצאת באזורי האש. למשל, במהלך המבצעים "עופרת יצוקה",
"צוק איתן" ו"שומור החומות"
הפעיל צה"ל מגוון מאמצים חסרי תקדים למזער פגיעה בקרב התושבים בעזה.
הם השתמשו בעלוני אזהרה, שיחות טלפון וכן גם באש אזהרה שאינה קטלנית. כך למשל ציין
פרופ' אסא כשר ש"אין צבא בעולם שיסכן את חייליו ובלבד שלא יפגע בשכנים
המוזהרים. על ישראל להעדיף את חיי חייליה על פני חיי שכניה המוזהרים היטב של
המחבלים כאשר היא פועלת בשטח שאינה בשליטתה הלכה למעשה, משום שבשטחים אלה היא אינה
נושאת באחריות המוסרית להפרדה הראויה בין אנשים מסוכנים לבין אנשים שאינם
מסוכנים".[8]
היסטורית,
נראה שרוב צבאות העולם העדיפו לא להזהיר את האוכלוסייה האזרחית המקומית על לבל
יפגעו באלמנט ההפתעה שמנע ממחבלים להימלט יחד עם האזרחים. כמו כן, מרבית הצבאות
בעולם לא ביטלו את משימותיו של חיל האוויר בידיעה שההפצצות עלולות לסכן אוכלוסייה
אזרחית באזור.
דובר צה"ל
אפילו מנהל אונר"א בעזה הודה, בריאיון לחדשות 12, שהתקיפות שצה"ל ערך ברצועה במהלך מבצע "שומר החומות" היו מדויקות ומכוונות ליעדים חמושים. " למעט מקרים יוצאים מן הכלל, הם לא פגעו במטרות אזרחיות". עם זאת תחת לחץ מצד חמאס, הוא חזר בו מדבריו על מנת שאמירותיו יתאימו לעלילות הכוזבות של המחבלים.[9]
 |
"Long-RangeRocket Launch Site in Zeitoun Neighborhood", by Israel Defense Forces, is
licensed under CC BY-AC 3.0. |
מידתיות
היא לא רק השוואה מספרית. ישראל אינה מחויבת לתת לאויביה להרוג יותר מאזרחיה על
מנת שסטטיסטיקת הנפגעים תהיה אחידה יותר. כך למשל הסביר כשר ש"מספר הנפגעים
הישראלים אינו מדד מהימן לאיום רקטות האויב. הבה ניזכר ברקטת גראד פגעה בכיתת
לימוד בבאר שבע ב-31 בדצמבר 2008 [ו]באשקלון ב-28 בפברואר 2009... אילו הטיל היה
פוגע בבית הספר כשהתקיימו בו שיעורים, עשרות תלמידי בית הספר היו נהרגים. המזל
אינו ממעיט מהאיום הנובע מההתקפה". יתר על כן, ציין כשר שחוקי הלחימה
"נועדו להנחות סכסוך צבאי בין צבאות עם שרשראות פיקוד ברורות שכל הכוחות
לבושי המדים, נושאים נשק בגלוי ואחראים לממשל האזרחי של מדינה מסוימת".[10]
שום מאפיין מהמאפיינים הללו איננו חל על ארגוני
הטרור.
בשלהי
2008 ציין משרד החוץ:
על פי
אמנות ז'נבה, וכך גם בחוק הבינלאומי המקובל, אם מטרה צבאית, כגון משגר טילים או
מאגר נשק, ממוקמים בלב אזור אזרחי, היא איננה מפסיקה להיות מטרה צבאית חוקית.
האחריות העיקרית לסיבתיות אזרחית הנובעת מ"המיגון" מוטלת על הצד המסכן
אזרחים במכוון.[11]
יתר על
כן, אלמלא הסתתרו הטרוריסטים בקרבם במכוון ועזתים מסוימים לא היו מסכימים להשתמש
בהם כמגן אנושי, לא היה שום אזרח עזתי חף מפשע בקו האש. אותם אזרחים עזתים מודעים
לעובדה שהחמאס הקים מנהרות מתחת לבתיהם והוא צובר נשק בשכונות המגורים, במסגדים
ובבתי הספר. הם גם יודעים שהרקטות משוגרות מאזורים מיושבים. סביר להניח שחלקם אינם
מתנגדים לכך בגלוי מחשש שיענשו בידי החמאס וחלקם תומכים בהחלט במהלכים אלה.
תמוה
מדוע הקהילה הבינלאומית וארגוני זכויות האדם למיניהם אינם מתערבים למנוע טרגדיות
העלולות להתרחש כאשר ישראל תאלץ להגן על עצמה מהתקפות חמאס. כבר ראינו כיצד במהלך
כל הלחימה שום עזתי או תושב הרש"פ (וכמעט לא מקרב התושבים הערבים של ישראל)
גינה את תקיפות חמאס את האזרחים הישראלים. אפילו תושבים ערבים רבים ברחבי הארץ
שמחו גם כאשר נחתו טילים בסמוך לכפרם ואף גרם להרג של ערבים ישראלים. למרבית
האירוניה נראה שכל התומכים הפרו פלסטינים למיניהם מפגינים רק כאשר מדובר בעימות
בין ישראל לארגוני הטרור, אך אינם אומרים מאומה כאשר בסוריה שחט אסד 4,013
פלסטינים.[12]
מצער בהחלט שבקרב הישראלים היו אשר הביעו צער על מוות של עזתים, אך
באותה נשימה לא גינו את האחראים לקורבנות הישראלים. וכל זאת כאשר בצד הערבי חוגגים
את ההרג וההרס ונשמעות קריאות כבוד כלפי הרוצחים הן ברצועה וברשות הפלסטינאית והן
בקרב אזרחי ישראל הערבים.
חשוב להבהיר כי חרף כל מאמצי הצבא הישראלי לא לפגוע באוכלוסייה
אזרחית, בכלל זה ביטול מבצעים העלולים לפגוע באזרחים, בלתי ניתן לדייק במאת
האחוזים. ישראל, כדמוקרטיה היחידה באזור, קוראת לחיילים לתת דין וחשבון על טעויות
שנגרמות במקרים של פגיעה באזרחים של האויב וכבר קרה שהיא החמירה כלפי חיילים
שהועמדו למשפט על כך.
[1] GROSS, JUDAH ARI (May
23, 2021). ‘Guardian
of the Walls’ wasn’t the resounding victory the IDF had hoped for. The
times of Israel; i24NEWS
(May 25, 2021). UNRWA
director outrages Gazans with comment on IDF precision
[2] בוחבוט, אמיר (21 במאי 2021). 3,400 רקטות בישראל ו-1,500 תקיפות
ברצועה: שומר החומות במספרים. וואלה!; ממן, אלדר (21 במאי
2021). מבצע "שומר החומות": כוחותינו תקפו כ-1,500 מטרות טרור,
4,360 רקטות שוגרו לעבר ישראל. 0404; שילר, ישראל (21 במאי 2021). 1,500 מטרות, 4,360 רקטות | סיכום מבצע "שומר החומות". ערוץ 20; לב רם, טל (21 במאי 2021). סיכום מבצע "שומר החומות": כ-4,360 רקטות נורו לעבר ישראל,
כ-20 בכירי חמאס חוסלו. מעריב; מעריב אונליין (19
במאי 2021). מטחים כבדים לעבר ישראל; חמאס: "הפגזנו את בסיסי חיל
האוויר" | עדכונים שוטפים; כתבי ynet (18 במאי 2021). מתחילת מבצע שומר החומות: 13 הרוגים בישראל | אלה פרטיהם; יגנה יניר, אמיר בוחבוט, גיא אלסטר, טל שלו, מאיה הורודניצ'אנו ומירב
כהן. (12 במאי 2021). ירי כבד למרכז:
אב ובתו נהרגו מפגיעה ישירה בלוד, אישה נהרגה בראשל"צ. וואלה!;
דף
הפייסבוק הרשמי של מגן דוד אדום (21 במאי 2021);
Winer, Stuart and Toi Staff (May 16, 2021). A
child, a teen, a man unable to run: 10 Gaza rocket victims in Israel. The
Times of Israel; Toi Staff (May 23, 2021). 73-year-old
Israeli woman who fell in rocket shelter dies of injuries. The Times of
Israel.
[3] בוחבוט, אמיר (21 במאי 2021). 3,400 רקטות בישראל ו-1,500 תקיפות
ברצועה: שומר החומות במספרים. וואלה!; מבצע "שומר החומות": כוחותינו תקפו כ-1,500 מטרות טרור,
4,360 רקטות שוגרו לעבר ישראל. 0404; שילר, ישראל (21 במאי 2021). 1,500 מטרות, 4,360 רקטות | סיכום מבצע "שומר החומות".
[4] Defense for Children
International – Palestine (May 11, 2021) . Nine
children killed in Gaza Strip as violence escalates.
[5] אמיר, נועם (21 במאי 2021). 25 בכירים חוסלו, מאות מטרות הושמדו: "שומר החומות", סיכום
ראשוני. מקור ראשון; פינקלר, קובי נועם (12
במאי 2021). מאתמול: חוסלו 25 בכירים בחמאס ובג'יהאד. קול חי 93fm;
BBC (May 21, 2021). Israel-Gaza
ceasefire holds despite Jerusalem clash.
[6] יששכרוף, אבי (2 בספטמבר 2011). החמאס מודה לראשונה: יותר מ-600
הרוגים בעופרת יצוקה היו חמושים. הארץ;
Haaretz (Nov 9, 2010). Hamas
Admits 600-700 of Its Men Were Killed in Cast Lead; Memri (Feb 29,
2008). Hamas
MP Fathi Hammad: We Used Women and Children as Human Shields
[7] Federal Bureau of Investigation.
The FBI Laboratory: An Investigation into Laboratory Practices and Alleged
Misconduct in Explosives-Related and Other Cases (April,1997), Section D: The
Bush Assassination Attempt; Kempster, Norman and Lauter, David (June 27,
1993). U.S.
Attacks Iraq to Retaliate for Alleged Plot to Kill Bush: Persian Gulf: Cruise
missiles pound Baghdad intelligence headquarters in ‘wake-up call’ to Hussein.
He is blamed for attempt on ex-President’s life during Kuwait trip. Los
Angeles Times; PBS. Assassination
Attempts; Lancaster, John and Gellman, Barton (June 28, 1993). U.S.
CALLS BAGHDAD RAID A QUALIFIED SUCCESS. The Washington Post; Encyclopedia
Britannica. Iraq
War 2003–2011
[8] TheJerusalemCenter (June
23, 2014). A Moral
Evaluation of the Gaza War: Operation Cast Lead (full version). Youtube.
[9] הס, עמירה (25 במאי 2021). מנהל אונר"א בעזה התנצל על ריאיון שבו אמר שצה"ל מיעט
לתקוף מטרות אזרחיות. הארץ;
Hess, Amira (May 26, 2021). Following
Backlash, UNRWA Director Apologizes for Saying Israeli Army Rarely Attacked
Civilians. Haaretz.
[10] Kasher, Asa (2009). The
Gaza Campaign ("Operation cast lead" and the Just War theory. In Annen,
Hubert (ed) (2010) Educational
Challenges Regarding Military Action, Vol 11. Peter Lang.
p. 33; TheJerusalemCenter (June 23, 2014). A Moral Evaluation of the
Gaza War: Operation Cast Lead (full version). Youtube.
[11] Israel Ministry
of Foreign Affairs (December 29, 2008). Responding
to Hamas attacks from Gaza - Issues of Proportionality
[12] Middle East Monitor (January 3, 2020). Report: 4,013 Palestinians killed in Syria
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה