כן! הפרחת השממה!

במשך שנים אני מעביר ביקורת על ההסברה החלשה שלנו, אך לדאבוני, אנשים מגיבים כלפיי בבוטות ובכעס חרף כמו למשל: "איך אתה מעז לומר זאת על מי שעושה רק טובה עבורנו". הביקורות כוונו אל ג'ואן פיטרס, "אם תרצו" ועוד. לכן החלטתי להציג לפניכם מאמר של פעיל הסברה שמאלני "הפרחת השממה?". הכותב מהמחנה השמאלי עשה עבודה יוצאת מן הכלל לחיזוק עמדתו תוך שימוש בחומר ההסברה שלנו. להלן אסביר את השיטות הטקטיות של המחבר השמאלני  וכיצד הוא מצליח לא רק לפגוע באמינות הטענות הציוניות, אלא למעלה מזה - לשכנע את הקורא (הנייטרלי או בעל צד מסוים) בצדקתו.

בהקדמה למאמרו כותב:

המיתוס הראשון שאני רוצה לנפץ הוא "הפרחת השממה" או "ארץ ללא עם" וכל האמירות לגבי זה שהערבים ראו שהיהודים באו לפה, אז הם החליטו לבוא לפה גם כן. אנשי ימין רבים ובעיקר אנשי "אם תרצו" מבססים את המיתוס הזה על ממצאי הספר "מאז ומקדם" של ג'ואן פיטרס משנת 1984. הספר הופרך כבר באמצע שנות השמונים...  אני אתייחס גם לספר הזה.

כאן משתמש בטקטיקה הסברתית מתוחכמת מאוד. הוא מציג את המיתוס ומייחס לו את המקור. בדבר אחד אני מסכים איתוו!!! ההסברה שלנו מתבססת על חומרים לא מקצועיים, כגון "מאז ומקדם" ו"נכבה חארטה". כדי שנפסיק לפגוע באמינות שלנו אני חוזר וטוען שוב ושוב כי יש להשתמש בספרים רציניים יותר, כדוגמת  "טענת הנישול הציונית" של אריה ל. אבנרי. ספר זה המצליח להפריך את טענות הערבים, הנו אמין ביותר. מנגד, אם כתב ההגנה שלנו מבוסס על קנה רצוץ אז ליריב יש "קייס" טוב יותר נגדנו. כפי הנראה, מחבר המאמר מציג 4 נקודות חשובות שעליהן ג'ואן פיטרס לא עונה כנדרש. אנשי "אם תרצו" בהחלט מסלפים או משמיטים עובדות ומציגים תמונה חד צדדית, בה-בשעה שיכולים הם לתת מענה לשון מדהים. הנקודות העולות במאמר ושראוי להתייחס אליהן הן:

1.דמוגרפיה בתקופת השלטון העות'מני

2.רשמים של מבקרים בפלשתינה במאה התשע עשרה

3.מסמכים רשמיים מתקופת המנדט

4.שאלת ההגירה הערבית

1) המסביר השמאלני מציג נתונים של פרופ' דלה פרגולה, חוקר רציני ביותר בארץ. הוא מראה כי ב-1800 מתוך 275,000 תושבים היו רק 7,000 יהודים וכי ב-1890 מתוך 532,000 תושבים היו רק 43,000. למעשה, מספר הערבים ב-1890 היה 473,000 והשאר נוצרים - לא ערבים (מתוך ספרות מקצועית). הלה מציג עוד שמות של חוקרים מוכרים בעולם ואת נתוניהם במטרה להראות כי ממילא היה כאן רוב עצום של ערבים, ואילו היהודים שחיו כאן היו במיעוט מובהק. אני מסכים עם אחת מקביעותיו: נתוניו של התייר הצרפתי  קוינה ויטל, אשר מסבירים פרו ציוניים וביניהם ג'ואן פיטרס מצטטים ממנו, בלתי אמינים בעליל!!!. לא רק בארץ סילף קוינה ויטל  נתונים, אלא גם בשאר המקומות במזרח התיכון אשר בהם ביקר. לחלוטין לא ניתן להסתמך על נתונים אלה מ-1895. השימוש בנתוניו הנו הוכחה נוספת כי ההסברה שלנו איננה עומדת במבחן האמינות. גם אני בעצמי הטחתי ביקורות על הספר של פיטרס שהפך משום מה למקור השראה למסבירים אחרים לצטט מספרה וכבר שם הראיתי מהיכן היא שואבת את שאר הנתונים המפוקפקים והצגתי עובדות מהימנות.

2) המחבר פותח פרק זה  באמרה מוצדקת לחלוטין:

במהלך המאה התשע-עשרה, נרשמו רשמיהם של סופרים ומטיילים רבים בפלשתינה. לרוב, לתיאורים אלו לא ניתן לייחס חשיבות דמוגרפית גבוהה, כיוון שאותם אנשי רוח אינם מנסים או מתיימרים להיות חוקרים, כי אם להציג בפני הקוראים את ההתרשמות הסובייקטיבית והציורית שלהם. תיאורים שכאלו מנוצלים כיום על ידי הישראלים, להראות שתיירים מסוימים מתארים את הארץ כשוממה ובכך מוכיחים את קונספט "הפרחת השממה". מנגד, תיאורים שכאלו מנוצלים על ידי הפלסטינים כדי להראות שתיירים מסויימים מתארים את הארץ כפורייה ובכך מפריכים את קונספט "הפרחת השממה".

כפי שאני מסביר רבות בפני פעילי הסברה אחרים, שימוש בתיאור סובייקטיבי אינו קובע מציאות, אלא פותח חלון הזדמנויות ליריב, להציג תמונת מצב אחרת מפי עדויות שונות אחרות. בכך נראה כי ההיסטוריה שלנו גם היא נרטיב, ומכאן שבמקום להציג מאבק בין היסטוריה ציונית עובדתית לנרטיב שקרי אנו מציגים את הקונפליקט כמאבק בין נרטיבים. אכן, ישנם תיירים שונים אחרים (כולל מרק טווין, התייר המצוטט ביותר) המראים כי היו מקומות פוריים בארץ. כותב המאמר מצטט את התייר המצוטט ביותר בקרב אנשי ההסברה האנטי ציונית, אחד העם, באומרו:

רגילים אנו להאמין בחו"ל, כי ארץ ישראל היא עתה כמעט כולה שוממה, מדבר לא זרוע, וכל הרוצה לקנות בה קרקעות יבוא ויקנה כחפץ לבו. אבל באמת אין הדבר כן... רגילים אנו להאמין בחו"ל, כי הערביים הם כולם פראי מדבר, עם הדומה לחמור, ואינם רואים ואינם מבינים את הנעשה מסביב להם. אבל שגיאה גדולה היא. הערבי, ככל בני שם, הוא בעל שכל חד ומלא ערמה. כל ערי סוריא וארץ ישראל מלאים סוחרים ערביים, היודעים גם הם לנצל את ההמון..... אולם, אם תבוא עת אשר חיי בני עמנו בארץ ישראל יתפתחו כל כך, עד שידחקו מעט או הרבה רגלי עם הארץ, אז לא על נקלה יניח זה את מקומו...

באשר למרק טווין, אחד העם טוען - את מה שחוקרים רבים אחרים מסבירים - מדוע עדותו מפוקפקת ואינה מקצועית וגם אני מסכים כי מבחינה אקדמית לא ניתן לסמוך על תיאורו או על תיאוריהם של אחרים כמותו:

יש לציין שטוויין לא סייר בישראל לאורכה ולרוחבה אלא הצטרף לטיול מאורגן נוצרי שהתמקד באתרי הקודש הנוצריים: נצרת, הכינרת, ירושלים ובית לחם. השרון, השפלה ומישור החוף לא זכו לביקורו של טוויין.

כבר בעמוד 52 מובאת בתיאורו של טווין הצגה של חלקים פוריים בארץ אשר אותם משמיטים המסבירים הפרו ציוניים:

הקניון הצר, ששכם ממוקם, נמצא תחת טיפוח רב, והאדמה היא מאוד שחורה ופוריה. היא מושקית היטב, והשפעתה האמידה רווחי צמחייה לעומת עם הגבעות הצחיחות שמגדל שני צד... באנו לבסוף לחורשה האצילית של תפוז-עצים שבעיר יפו המזרחי קבורה.

מחבר המאמר "הפרחת השממה?" אף מזכיר עדויות נוספות אחרות לפוריות הארץ אך לא נעבור על כולן, אלא נמשיך לפרק הבא.

3)  כאן שוב מראה המחבר כי היהודים היו מיעוט לעומת מספר הערבים בארץ שמספרם היה למעלה מ-600,000 ב-1922 עד כלמעלה ממליון בשלהי המנדט.

4) סעיף זה הוא המענין ביותר בכל הפרק כי הוא עוסק בשאלה המטרידה את רוב אנשי ההסברה, מה היו ממדי ההגירה הערבית לארץ. במקום לסמוך על עוד אמירות מפורסמות שאנשי ההסברה שלנו משתמשים, הוא פשוט מביא נתונים של מקור מוסמך בנוגע לשאלת ההגירה. הוא מסביר:

דו"חות שהוגשו על ידי המנדט אל חבר הלאומים, ועדת החלוקה של 1938 והועידה האנגלו-אמריקאית  הוסק כי הצמיחה של האוכלוסיה הערבית במהלך שנות המנדט היתה תוצאה של ריבוי טבעי ולא כתוצאה מהגירה משמעותית.

כאן הוא מציג תמונת מצב מתוך מחקר מקצועי ולא סתם עוד איזו אימרה של פוליטיקאי שכידוע אמירות שלהם מפוקפקות. כעת אגלה לכם סוד לגבי הפסקה הבאה במאמרו:

הסטיסטיקן והדמוגרפר האיטלקי, רוברטו באצ'י [בקי] הסיק כי אכן היתה הגירה ערבית קטנה אך משמעותית שלא היתה רשומה. עם זאת,  הוא טוען שהיא נעמדה על כ-900 מהגרים בשנה ומעריך כי בין השנים 1931-1945 היגרו לפלשתינה כ- 13,500 ערבים ממדינות שכנות.

ברור כי קטע זה לא נלקח  מתוך המחקר היסודי של רוברטו בקי. הוא לכאורה מפנה אותנו למחקר שנחשב רציני ביותר בקרב החוקרים בעולם אבל בידי הספר של בקי וויכול אני להעיד כי הציטוט המובא במאמרו של המסביר השמאלני מעוות ומסולף.  בעצם כנראה הוא משתמש בעיוות של החוקר הידוע כמפוקפק וסלפן, הלא הוא ג'סטין מקארת'י, ממכחישי השואה הארמנית. ביקורות חריפות ננקטו כלפיו ודבריו הופרכו במקרים שונים. בספרו של בקי הוא טוען שמתוך כל אלה שהגרו ארצה 900 מהם היו בלתי חוקיים שנתפסו, נשפטו אך הותר להם להישאר. עם זאת הוא מציג תמונת מצב של כאלה שהגיעו ארצה להתמקם וכאלה שבאו לכאן לתקופה זמנית בלבד. אמנם היו מהם שהחליטו  בסופו של דבר  להתמקם והיו שהמשיכו לעבוד כמהגרי עבודה בלבד ואף הסכימו להישאר זמן נוסף. רק בשנים 1935 - 1945 הגרו לכאן כ-20,500 ערבים אבל בקי מדגיש כי עדיין קיימת הגירה של ערבים שלא נרשמה במפקד האוכלוסין הבריטי. מרבית החוקרים סבורים כי מ-1922 - 1946 היגרו כ-100,000 ערבים שזה הרבה יותר מה-24,000 ערבים שבאופן מסולף מציג מקארת'י ב"מחקרו". בהמשך, שוב תוקף המחבר את ממצאיה המפוקפקים של פיטרס. השיטה הזאת בהחלט יעילה בפגיעת האמינות של ההסברה הישראלית וזהו מוטיב מרכזי במאמרו. החלק המדהים נוגע לאותה שיטה אשר בה אני מלמד פעילי הסברה, להציג את היריב כסלפן ושקרן (ולא סתם כטועה). הרי הוא מציג כרגע נתונים בנוגע להגירה מפורסמת של חוראנים בשנים 1934 -1936 ואז מאשים את פיטרס ש"בספרה מצטטת את אותו מקור אך רק את החלק הראשון ושומטת את החלק שמדבר על החזרה של אותם מהגרים". שוב הצגת חוסר אמון במקור ההסברה הראשי הפרו ציוני. כידוע, כבר במחקרו של אילת משנת 1935 רואים כי מרבית החוראנים חזרו לארצם כי בארץ לא מצאו עבודה. מהם נותרו בארץ כ-4,000 - 5,000 איש בלבד, עם זאת מרבית הנותרים גורשו בעקבות פרעות 1936 - 1939 בגלל שיתוף פעולה עם הפורעים. מכאן ברור כי הצגת הגירת החוראנים אינה עדות מוצדקת להגירה מאסיבית של ערבים, ולכן צריך לחפש עדות טובה יותר. אם כן, בסופו של דבר המחבר מציג תמונת מצב לא אובייקטיבית. ההיסטוריון יהושע בן אריה מפריך זאת במחקרו על ארץ ישראל "במאה ה-י'ט". 

כיצד ניתן להפריך את טענות המחבר?

הדרך פשוטה מאוד! ישנה מפה של א"י שנעשתה לאורך כל שנות ה-70 של המאה ה-19 המציגה תמונת מצב אמינה ביותר ומוכרת לכל האקדמאים. כל אלה מסכימים כי מדובר במקור המחקרי, מדעי הטוב ביותר בנוגע לא"י של אותה תקופה ובאמצעותה ניתן לראות עד כמה שוממה הייתה הארץ. למעשה "הפרחת השממה" מתבססת על עדות עובדתית זו ולא על תיאוריו של מרק טווין או כל אחד אחר. ולהלן המפה המפורסמת המוסברת לעיל:

כמו כן, מומלץ מאוד להשתמש בספר של אבנרי המבוסס על מחקרים אקדמים אותנטיים בניגוד לזה של פיטרס. אם יש לכם שאלות נוספות, ניתן ליצור אתי קשר בעמוד שלי או דרך ארגון ההסברה שאני פועל מטעמו, "ניפוץ מיתוסים, המציאות והעובדות" ואף אפשר להגיב כאן ולשאול שאלות.

ניפגש במאמר הבא

יוני רייני :)