ערביי ארץ ישראל לחמו לצד הנאצים: סיפורם של העריקים הערבים בתקופת השואה

 

This work is a derivative of Bundesarchiv, Bild 147-0483 / CC-BY-SA 3.0, CC BY-SA 3.0 de, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=5337525, is licensed under , CC BY-SA 3.0  by Yoni Rainey.

תקציר: תגובה למאמרו של פרופ' מוסטפא עבאסי 'פלסטינים נלחמים בנאצים: סיפורם של המתנדבים הפלסטינים במלחמת העולם השנייה'. המסמכים הארכיוניים מוכיחים, שערביי ארץ ישראל ערקו לצבא הנאצי לאחר שקיבלו הכשרה צבאית בריטית.

מבוא

ב-2015 פרסם פרופ' מוסטפא עבאסי, מהחוג ללימודים רב תחומיים במכללת תל חי, את מאמרו פלסטינים נלחמים בנאצים: סיפורם של המתנדבים אשר לפיו 12,000 ערבים מארץ ישראל לחמו בנאצים במסגרת הצבא הבריטי. לדברי המופתי חאג' אמין אל חוסייני, "הוא לא מצא אוזן קשבת בקרב הפלסטינים" לעמוד לצד הצבא הנאצי. אבל בחינת המסמכים הארכיוניים הן הבריטיים הן הגרמניים מציגים תמונה אחרת לגמרי. אותם 12,000 לא רק שכללו אחוז גבוה של ערבים מארצות ערב השכנות, 50% מתוכם ערקו משורות הצבא הנאצי.

כמו כן, אף על פי שהתעוררה סלידה כלפי המופתי בקרב ערביי ארץ ישראל עקב בריחתו בשלהי שנות ה-30, חלה עלייה ניכרת ברמת התמיכה בו בתקופת מלחמת העולם השנייה בעקבות שיתוף הפעולה שלו עם היטלר.

נוסף על כך, מאמר זה מציג את רשלנותו האקדמית של עבאסי במחקרו זה.

פרופ' מוסטפא עבאסי
מאת דרור מילר, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=115143707

הממצאים מהמקורות הארכיוניים

עבאסי טעה בקביעתו ש"נראה כי הנתון של ג'קסון, שהסתמך על מקורות בארכיונים בריטיים, ריאלי, ולפיו שירתו בחילות השונים במלחמה כ־12,000 מתנדבים פלסטינים". הוא לא בדק את המקורות הראשוניים של ג'קסון. זה האחרון לא שאב את הנתון הזה מארכיונים בריטיים, אלא הפנה לשני מקורות משניים: ספריהם של מוריס בקמן The Jewish Brigade: An Army with Two Masters 1944-45 ושל הרב משה דב קספר With the Jewish Brigade שכלל אינם היסטוריונים מוסמכים. ג'קסון גם לא הפנה לעמודים בספריהם. אפילו מבדיקה במקורות הללו לא עלה מקור לנתון הנ"ל ונראה שהאומדן שאימץ עבאסי היה האומדן שג'קסון אימץ על דעת עצמו מבלי להפנות למקור מהימן.

עם זאת, עיון במקורות מוביל, בסופו של דבר, לארכיוני האו"ם. לפי המסמכים עולה שבארץ ישראל גויסו לשירותי הבריטיים בסך הכול 12,445 ערבים, רבים מתוכם הגיעו לארץ ישראל מעבר הירדן, סוריה ולבנון במטרה להתגייס. אלא  שבפרק זמן לא מבוטל לפני סיום המלחמה הצטמצם מספר כלל המגויסים הערבים ב-50%  עקב עריקות ושחרורים.

בעניין ההתייחסות של הקהילה הערבית בארץ ישראל למאמץ המלחמתי, הוועדה האנגלו-אמריקאית אמרה:

הקהילה הערבית בארץ ישראל, אף שהראתה מעט סימנים של אי נחת בפועל והגיבה בקלות לתעמולת הציר, נותרה אדישה במידה רבה לתוצאות המלחמה. מתוך אוכלוסייה גדולה פי שניים מאוכלוסיית היהודים, גויסו רק 12,445 איש לשירות הצבאי, נתון של פחות ממחצית סך כל היהודים. בריחת המופתי, חאג' אמין אל-חוסייני, לאיטליה ולגרמניה, ותמיכתו הפעילה בציר, לא גרמו לאובדן האמונה בו, וכיום הוא, כנראה, המנהיג הערבי הפופולרי ביותר בישראל.[1]

  

כמה ערבים מארץ ישראל התגייסו לשורות הצבא הבריטי וכמה ערקו

עיונים בארכיון הבריטי מובילים לנתונים הבאים: 9,041 ערבים מארץ ישראל התגייסו לשורות הצבא הבריטי. וכמו כן,

חיילים ערבים רבים מארץ ישראל עברו אל האויב. [הדגשה שלי, י”ר] הגרמנים זכו להצלחה מסוימת בעזרת המנהיגים הערבים בגיוס גיוסים לבריגדות הערביות שלהם מקרב שבויי מלחמה הערבים הארצישראליים. בזמן שחרור אירופה כוחות בעלות הברית שבו מספר ערבים במדים גרמניים, שהיו בעבר חיילים בצבא הבריטי.

מלבד עריקות לאויב, היו מאות רבות של מקרים של עריקות רגילות של חיילים ערבים, שחלקם עזבו את יחידותיהם עם נשקם. לפחות מחצית מהחיילים הערבים שהתגייסו ל[בריגדה] הארצישראלית נעלמו משורות הצבא הבריטי בעריקה או בשחרור בטענה שאינם כשירים לשירות.[2]

על פי הארכיון הגרמני, עד 1943 מתוך 9,000 ערבים מארץ ישראל ערקו 7,000 (כ-80%). הם נמלטו על נשקם כדי להצטרף לכוחותיו של רומל לכשיפלוש לארץ ישראל.[3]

מרבית ההיסטוריונים הפרו פלסטיניים (לרבות עבאסי) מציינים במאמריהם שהנתון 9,000 לקוח מתוך דו"ח ESCO (1947) הפרו ציוני וכך נוצר הרושם שההערכה הנמוכה נגועה בתעמולה ציונית. אף אחד מההיסטוריונים האלה לא הפנה במחקרו לארכיון הבריטי אשר מציג את הדיווחים האותנטיים משלהי המלחמה.

רובם מציינים את ההערכה הגבוהה כביכול, 17,000, שנקטה החוקרת הלבנונית ביאן נויהד אל־חות במחקרה מנהיגים ומוסדות' פוליטיים בפלסטין 1918 – 1948  שפורסם ב-1984. לדברי אל־חות, היא שאבה את הנתון ממרכז המחקרים הפלסטיניים בבירות. אבל כשנוברים במסמכים הבריטיים עולה ש-17,000 ערבים גויסו משטחי ארץ ישראל ו-8,000 מתוכם הגיעו משטחי המנדט הצרפתי 'סוריה ולבנון'.[4] כלומר, הדבר מחזק את הנתון שרק 9,000 ערבים מארץ ישראל התגייסו לצבא הבריטי. עוד עולה מהמקורות הבריטיים והגרמניים שלמעלה מ-33% מתוך אותם 8,000 הערבים שהגיעו משטחי המנדט הצרפתי ערקו לצבאו של רומל.

תת אלוף ג'ון באגוט גלאב
 By Willem van de Poll - Nationaal Archief, CC0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=33747689

על תופעת העריקה מהצבא הבריטי בימי המרד העיראקי של מאי 1941, הצהיר תת אלוף ג'ון באגוט גלאב (גלאב פאשה או פחה, אבו חניכּ) שהיה ידיד הערבים, שמלבד צבא עבר הירדן שהוא פיקד עליו, "כל כוח ערבי שאורגן על ידינו בעבר, סירב להילחם לצדנו, או הלך והצטמק בגין עריקות".

עוד יצוין שהחיילים הערבים היו סמוכים ובטוחים שהמופתי ישוב לארץ ישראל להנהיגם. ניתן ללמוד על כך משירתם את ה'פטריוטי', השיר הנודע של ערביי ארץ ישראל, בגרסה מחודשת: "חאג' אמין הוא מלכנו, והיהודים הם כלבינו". גרסה זו בקעה משני אוטובוסים שעברו דרך בן שמן ב-22 באוגוסט 1942.[5]

 

סיכום

המידע העולה במסמכים המצויים בארכיונים הבריטיים והגרמניים שולל לחלוטין את התזה של פרופ' מוסטפא עבאסי ודומיו אשר לפיה ערביי ארץ לחמו עם היהודים במסגרת הצבא הבריטי נגד הצבא הנאצי. כמו כן נשללות כל ההערכות הגבוהות שננקטות לגבי אומדן הערבים מארץ ישראל שהתגייסו לצבא המנדט. מכל הנתונים עולה שהערבים רצו לרכוש הכשרה צבאית על מנת לערוק לצבא הנאצי או על מנת להכין מחתרות גיס חמישי נגד הבריטים כאשר רומל יפלוש ארצה.

בכל ההערכות הגבוהות בעניין גיוס ערבים ארצישראליים לצבא הבריטי נראה שנכללים גם ערבים שהגיעו מארצות ערב השכנות שהתגייסו לצבא הבריטי מתוך שטחה של ארץ ישראל. עם זאת, גם אחוז לא מבוטל מהם ערק לשורות הצבא הנאצי.

מכאן, גלוי לעין שעבאסי התרשל במחקרו ולא הציג את הנתונים המלאים הרשמיים. הוא לא טרח לאמת את נתוניו באמצעות מקורות ארכיוניים רשמיים, אלא הסתפק בהפניה למקורות משניים לא מקצועיים. מהארכיון הרשמי המציג את ההערכה עבור 12,000 מתנדבים ערבים עולה שחלקם אינם מארץ ישראל ומחצית מאותם 12,000 בכלל ערקו לצבא הנאצי. כמעט 80% מאותם ערבים ארצישראליים שהתגייסו לשורות הצבא הבריטי ערק לצבא הנאצי מה שמותיר לכל היותר כ-2,000 ערבים מארץ ישראל שלחמו לצד הבריטים. מכאן שאין כל אסמכתא רצינית לכך שערביי ארץ ישראל סלדו מהגרמנים, נהפוכהו.

---

[1] United Nations. General Assembly., Nation Associates, N. York. (1947). The Palestine problem and proposals for its solution. [New York: Nation Associates, p. 39; Nation Associates, N. York. (1947). Could the Arabs stage an armed revolt against the United Nations?: Memorandum submitted to the General Assembly of the United Nations. [New York, p. 8.

[2] American Christian Palestine Committee (1946). The Arab war effort : a documented account. New York : American Christian Palestine Committee, p. 13.

Many Arab soldiers from Palestine went over to the enemy. The Germans had some success with the help of the Arab leaders in mobilizing recuits for their Arab brigades from among Palestinians Arabs prisoners of war. In the liberation of Europe Allied forces took prisoner a number of Arabs in German uniform, who had formerly been soldiers in the British Army.

Apart from desertions to the enemy, there were many hundreds of cases of ordinary desertion by Arab soldiers, some of whom left their units with their arms. At least half the Arab desertion or though discharge on the ground that they were unfit for service.

[3] רייני, יוני (2021). תיק סגור: תעלומות המופתי והשואה. כפר סבא: איפאבליש. עמ' 327-324.

[4] שם, עמ' 397.

[5] שם, עמ' 327-324.