יום שבת, 24 באוגוסט 2013

האמנה הרביעית של ג'נבה - האם ההתנחלויות מפרות את סעיף 49?

"Creative Commons Arieal, Shomron, West Bank", by Beivushtang
is licensed under CC BY 3.0
בפרק הקודם "האמנה הרביעית של ג'נבה - חשיפת הפרוטוקולים" ראינו כי המושגים Deport ו-Transfer מכַוונים לפעולות הנעשות בכפייה על אוכלוסייה. גורמים רבים מאשימים את ישראל בהפרת האמנה עקב ההתיישבות באיו"ש. במאמר זה נשפוך אור על הנושא ונראה האם ההתנחלויות אכן מפרות את סעיף 49 פסקה 6. תחילה, נזכיר מה אומרת פסקה 6: "הכוח הכובש לא יגרש [Deport] או יעביר [Transfer] חלקים מהאוכלוסייה האזרחית שלו אל תוך השטחים שכבש." ה פרשנות הרשמית והמוסמכת של הגוף המנהל את הצלב האדום הבינלאומי -- הוועד הבינלאומי של הצלב האדום -- (ICRC) שפורסמה ב- 1958:
הדבר נועד למנוע נוהג שאומץ במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי מעצמות שונות, שהעבירו [Transfer] חלקים מאוכלוסיותיהן לשטחים כבושים ממניעים פוליטיים וגזעניים, או, לטענתן, כדי להקים מושבה (קולוניה) בשטחים אלה. העברות כאלו הרעו את התנאים הכלכליים של האוכלוסייה המקומית והעמידו בסכנה את קיומה כקבוצה נפרדת.1
עפ"י פרשנות זו נראה כי הטרנספרים שנעשו לתוך השטחים הכבושים במלחמת העולם השנייה שימשו בין היתר לקולוניזציה וכן פגעו בתנאים הכלכליים של האוכלוסייה המקומית. האם ההתיישבות באיו"ש פוגעת באוכלוסייה שהייתה בעלת אזרחות ירדנית עד 1967 באופן שבו מוצגת פרשנות זו? ראשית, מה פירוש המושג קולוניאליזם?
  • קוֹלוֹניאליזם - תופעה של השתלטות  מעצמות על טריטוריות בעזרת התיישבות  והקמת מערכת שלטונית (קולוניות), תוך נישול האוכלוסייה המקומית וניצול משאביה הטבעיים והאנושיים לצורכי המעצמה.2
  • קולוניה - חבל ארץ הנמצא בשליטת ישות מדינית המרוחקת ממנו גאוגרפית. במשמעותה המודרנית, קולוניה מתאפיינת לרוב בשליטת מדינה זרה על חבל הארץ כתוצאה מכיבוש, המלווה ביישוב מתיישבים  מארץ האם תוך קיפוח זכויותיהם של ילידיו המקוריים.3
מדיניותה של מדינת ישראל היא לא להחרים קרקעות פרטיות של תושבי המקום לטובת הקמת התישבות באיו"ש. יחידות דיור על שטח פרטי מקבלות אישור רק לאחרי בירור מעמיק, שאין כאן הפרה של זכויותיו של כל פרט ופרט. ההתנחלויות לא מנשלות את הערבים הגרים בשטחים. מהתקשורת ניתן להתרשם כי כל יהודי, העובר לגור באיו"ש מאלץ מספר רב של פלסטינים לעזוב. למעשה, רובן המכריע של ההתישבויות הוקמו באזורים לא מאוכלסים ואפילו קומץ מהם, שהוקמו בתוך ערים ערביות או לידן לא אילץ שום פלסטיני לעזוב.4 המשפטן הבינלאומי פרופ' יוג'ין רוסטוב שהיה ממנסחי החלטת מועצת הביטחון 242, פסק כי ההתנחלויות "לא מלוות במעשי זוועה או בהשלכות מזיקות על האוכלוסייה הקיימת, שאותם מעשים נועדה אמנת ג'נבה למנוע".5 מכאן ברור כי התיישבות יהודית באיו"ש אינה פוגעת בזכויות האוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון. כעת נדון בנושא העברות האוכלוסין המוזכרות בפרשנות הרשמית של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום. על פי פרשנות ה- ICRC סעיף 49 מתייחס לגירוש, שמשמעותו העברה בכפייה של אוכלוסיית המעצמה הכובשת לתוך שטח כבוש. במלחמת העולם השנייה אולצו יותר מ-40 מיליון אנשים להגר. הם פונו, נעקרו וגורשו מבתיהם, וביניהם כ-15 מיליון גרמנים, חמישה מיליון אזרחים סובייטים, מיליוני פולנים, אוקראינים והונגרים.6 המספר העצום של הנפגעים וכן המטרות והיעדים שהִנחו את תנועת האוכלוסין, מדברים בעד עצמם. מדיניות ההתנחלות של ישראל לא קשורה בנסיבות אלו. הנסיבות בהן נוסח סעיף 49 (6) באמנת ג'נבה, ובמיוחד הפרשנות שהוספה ע"י הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, מטילות ספק כבד באשר לזיקה שמייחסת הקהילה הבינלאומית לסעיף שעליו היא נסמכת לקביעת אי-חוקיותן של ההתנחלויות באיו"ש.ברור כי יש כאן פרשנות שגויה הנובעת כתוצאה מאי-הבנה או אפילו עיוות של תוכן הסעיף. בשנת 1990 פסק המשפטן הבינלאומי, פרופ' יוג'ין רוסטאו: 
האמנה אוסרת על המעשים הבלתי-אנושיים שביצעו הנאצים והסובייטים במלחמת העולם השנייה ולפניה — העברה מסיבית של אנשים אל תוך שטחים כבושים מחוצה להם  למטרות השמדה, עבודות-כפייה או קולוניזציה, למשל.... המתיישבים היהודים, יודגש, באו מרצונם מעל לכל ספק. ממשלת ישראל לא ‘עקרה’ או ‘העבירה’ אותם לאזור, והמעבר שלהם לא לווה במעשי זוועה או בהשלכות מזיקות על האוכלוסייה הקיימת, שאותם מעשים נועדה אמנת ג'נבה למנוע.5
השגריר מוריס אברהם שהשתתף בניסוח אמנת ג'נבה הרביעית, הסביר שהאמנה "לא נועדה להתייחס למצבים כמו ההתנחלויות הישראליות בשטחים הכבושים, אלא להעברה בכפייה, עקירה או יישוב-מחדש של מספר רב של אנשים".המשפטן הבינלאומי פרופ' יוליוס סטון התייחס לאבסורד שבקביעה ככביכול יש  בהתנחלויות הישראליות הפרה של סעיף 49 (6):
האירוניה ...... מגיעה לכדי אבסורד בטענה שסעיף 49 (6), שנועד למנוע הישנות של מדיניות רצח-עם מן הסוג הנאצי והפיכת אזורים מטרופוליטניים ל-’יודנריין’, נתפס כיום כאילו ניתן להחיל אותו על.... הגדה המערבית... שתהפוך ליודנריין ותוחזק, גם במחיר של שימוש בכוח על ידי ממשלת ישראל ונגד רצון תושביה. השכל הישר וההקשר ההיסטורי והמעשי המדויקים שוללים פרשנות כה מעוותת של סעיף 49 (6).7 
ניסוחו של סעיף 49 (6) מניח מעורבות ממשלתית בהעברה בכפייה של אזרחיה. אלא שישראל לא עקרה מעולם בכוח את אזרחיה או העבירה אוכלוסייה מאסיבית לשטחים. מדיניותה העקבית אפשרה לאנשים להתיישב מרצונם על קרקע שאינה בבעלות פרטית. המשך נוכחותם שם כפופה לתוצאות תהליך המשא-ומתן על מעמד השטחים, ללא טרפוד תוצאות אלו. במקרים אחדים התאפשר לישראלים בעלי קרקע או חלקות-אדמה ישראלים לשוב לקרקעותיהם באיו"ש שנעקרו או נושלו ע"י ירדן במלחמת השחרור. נוכחותה של התיישבות יהודית מהתקופה העות'מאנית והמנדטורית באזורים אלה אינה יכולה להתבטל באמצעות אמנת ג'נבה וע"י כל הטענות שנתלות לה.מעולם ישראל לא הביעה כוונה להפוך את השטחים למושבה, להחרים קרקע או לעקור את האוכלוסייה המקומית ממניעים פוליטיים או גזעניים, או לשנות את אופיו הדמוגרפי של האזור.6 במשא-ומתן על אמנת רומא משנת 1998 בדבר חוקת בית הדין הבינלאומי הפלילי, יזמו מדינות-ערב תיקון לנוסח האמנה, שלפיו "העברה, במישרין או בעקיפין, של חלקים מהאוכלוסייה האזרחית לתוך השטח הכבוש" כהפרה בוטה של חוקי העימות המזוין וכפשע מלחמה. התוספת המכוונת של "במישרין או בעקיפין" לאמנת ג'נבה מ-1949 נועדה להתאים את הנוסח המקורי למדיניות ההתנחלות של ישראל. מכאן ברור שזוהי הכרה, הן של תומכי השינוי והן של הקהילה הבינלאומית, בעובדה שסעיף 49 (6), בנוסחו המקורי, אינו מתאים לנסיבות ההתנחלויות בגדה המערבית.

לסיכום

מנטייתה של הקהילה הבינלאומית לתייג את ישראל כ"כוח הכובש" ואת הגדה המערבית ורצועת-עזה כ"שטחים פלסטיניים כבושים" והתיוג האוטומטי של ההתנחלויות הישראליות כבלתי-חוקיות, ניתן להבין כי הקהילה הבינלאומית מסרבת בעקשנות להתמודד עם המציאות במזרח התיכון. המדינות החברות באו"ם מתעלמות מהסכמים רציניים וחיוניים שנחתמו בין ישראל לאש"ף ושנתקבלו על ידי אותה קהילה בינלאומית, לפיהם מעמד השטחים ברצועת עזה ובגדה המערבית יוגדר הדדית מחדש מאחר שהן מאפשרות למדינות בעלות סדר-יום מדיני מובהק, להוביל אותן לכך. בדרך זו הן בוחרות גם להתעלם מן ההיסטוריה התחוקתית ומן ההיגיון שבבסיס ההתניה באמנת ג'נבה הרביעית בדבר העברה בִּכפייה של עמים. תמיכתן בהחלטות ובקביעות כאלו גורמת נזק לאמינותו של האו"ם ומחבלת בתהליך השלום במזרח  התיכון. הקהילה הבינלאומית אינה יכולה להמשיך ולטמון את ראשה בחול, תוך התעלמות ממרכיבים בסיסיים אלה. הגיעה הזמן שמדינות אחראיות השותפות לעמדה זו ישקמו את אמינותה של הקהילה הבינלאומית ואת אמינותו של האו"ם, בהשבת מעמדו כגוף בר-קיימא שיוכל למלא את ייעודו.8

הערות:
  1. הפרשנות הרשמית והמוסמכת של הגוף המנהל את הצלב האדום הבינלאומי -- הוועד הבינלאומי של הצלב האדום -- (ICRC) שפורסמה ב- 1958:
  2. ויקיפדיה - קולוניאליזם
  3. ויקיפדיה - קולוניה
  4. מיטשל בארד "מיתוסים ועובדות", פרק 18, "התנחלויות", מיתוס:"אמנת ג'נבה אוסרת על הקמת התנחלויות יהודיות בשטחים כבושים." עמ' 259 
  5. יוג'ין רוסטוב - "Bricks and Stones: Settling for Leverage; Palestinian Autonomy"
  6. זכויותיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי - מאמר של אלן בייקר, "זכויותיה של ישראל בשטחים ובהתנחלויות בעיני הקהילה הבינלאומית", עמ' 63
  7. פרופ' יוליוס סטון - 
  8. זכויותיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי - מאמר של אלן בייקר, "זכויותיה של ישראל בשטחים ובהתנחלויות בעיני הקהילה הבינלאומית", עמ' 64

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה