מיתוס: "ישראל היא זאת שפתחה במלחמה מול סוריה, ירדן ומצרים במלחמת ששת הימים"

"Creative Commons Chief of Staff Lt. Gen. Yitzhak Rabin
 in the entrance to the old city of Jerusalem during the Six Day War
, with Moshe Dayan and Uzi Narkiss", by Ilan Bruner is licensed under CC BY 3.0

רבים מאמינים כי מלחמת ששת הימים פרצה כאשר בשנת 1967 התקיפה ישראל, התקפות אוויריות את מצרים, סוריה וירדן וכי ניצלה גם את ההזדמנות לתקוף את ירדן במטרה לכבוש את ירושלים ולכן לא ניסתה כלל וכלל להגיע להסכם או לנסות למנוע בדרך כלשהי את המלחמה הקרבה. ישנם הדוגלים בגישה "סלחנית" כלפי ישראל משום שחשה עצמה מאויימת ולכן "הקדימה תרופה למכה". האומנם רק חלק מהדברים הנ"ל נכונים. נפתח בשתי שאלות ונשיב עליהן:

1. על מי פתחה ישראל בהתקפה אווירית ב-5 ביוני 1967?תשובה: על מצרים בלבד!
2. האם ישראל פעלה אך ורק עקב חשש למלחמה קרבה וזאת הייתה ההצדקה היחידה לתקיפתה על מצרים? תשובה: לא!

מצרים סגרה את מיצרי טיראן ב-22 במאי בפני כל האוניות הישראליות וכל האוניות, שהיו בדרך לאילת. הסגר זה חסם את מסלול ההספקה היחיד של ישראל מאסיה ומנע את ייבוא השמן מאיראן שהייתה הספק הראשי של ישראל. פעולתה זו הפרה את האמנה על מים טריטוריאליים ואזורים גובלים, שנתקבלה בועידת האו"ם בנושא חוק הים ב-27 באפריל 1958. הנשיא ג’ונסון הודה לאחר המלחמה (ב 19- ביוני 1967) והסביר כי "אם פעולה טיפשית אחת הייתה אחראית לפרוץ המאורעות יותר מאחרות היה זה פרסום ההחלטה השרירותית והמסוכנת על סגירת מיצרי טיראן. חובה לשמור על זכות המעבר הימי התמים לכל האומות." לא רק שהקהילה הבינלאומית ראתה בסגירת המיצרים באמצעות כח צבאי כפעולה מלחמתית, נאצר עצמו הודה: "ידענו כי סגירת מצרי עקבה פירושה מלחמת עם ישראל... המטרה תהיה החרבתה של ישראל". גם המפקד המצרי של שארם-א-שייח אישר כי "סגירת המצרים היתה הכרזת מלחמה".

"קריאטיב קומונס שינויים טריטוריאליים במזרח התיכון עקב מלחמת ששת הימים",
ע"י פליקס במנהרת הזמן, תחת רישיון CC 3.0

מכאן שהתקיפה הישראלית את מצרים הייתה מוצדקת. נבעה מהגנה עצמית. ומה קרה בחזיתות האחרות (סוריה וירדן)? באשר לחזית הירדנית, ראש הממשלה לוי אשכול הודיע למלך חוסיין שישראל לא תתקוף את ירדן, אם לא יוזמו פעולות איבה מצידו. ואמנם ישראל לא תקפה את ירדן כי האמינה שלא תצטרף להתקפות אף על פי שכרתה עם מצרים ברית הגנה הדדית ב-30 במאי (חמישה ימים לפני פרוץ המלחמה). ראש הממשלה דאז לוי אשכול הבהיר למלך חוסיין כי לישראל אין כל תכנונים בנוגע לאיו"ש או לרובע היהודי בירושלים לרבות הכותל המערבי, אלא אם כן תותקף. אלא שהמצרים הונו את חוסיין באמרם כי המטוסים שטסים מעל שמי ישראל ממצרים הנקלטים בראדאר הירדני אינם אלא מצריים. אז פקד חוסיין על הפגזת צבאו את מערב ירושלים.

הלכה למעשה הראדאר הירדני קלט מטוסים ישראלים, שהשמידו את כל הכוח האווירי של מצרים על הקרקע. עקב תמימותו של חוסיין הפגיזו תותחים ירדנים  את גבולה המזרחי של ישראל לכל אורך הגבול (בכלל זה ירושלים, ת"א ונמל התעופה לוד). ירדן התעלמה מהפניות החוזרות ונשנות של ישראל לשלום, והפגיזה מרכזי אוכלוסייה אזרחית ישראלית בערים חשובות. התותחים הירדנים ירו 6,000 פגזים לתוך אזורי מגורים וגרמו לפציעתם של 1,000 אזרחים. בהפגזות אלה נהרגו 20 אזרחים נהרגו ו-900 בתים נהרסו. יש לציין כי מטרתם העיקרית של הירדנים הייתה פגיעה בפרברי ת"א. ואכן מטוסיהם הצטרפו למיגים הסוריים והעירקיים בהפצצת מרכזי אוכלוסייה אזרחית. למרות התקפות ירדן על אזרחים ישראלים, לא הגיב הצבא הישראלי, בתקווה שפעולותיה הצבאיות של ירדן יוגבלו למטחי פתיחה אחדים, אך לא כך התפתחו העיניינים. ב-7 ביוני קרא חוסיין לחייליו "טבחו ביהודים בכל מקום שתמצאו אותם. הרגו אותם בנשקכם , בידיכם בציפורניכם ובשיניכם". חיל האוויר הישראל החל את תקיפתו ההגנתית רק לאחר שנשלח חיל האוויר הירדני להפציץ שכונות מגורים בנתניה, בכפר סירקין ובכפר סבא. בלית ברירה נאלצה ישראל להשתלט על שטחי יו"ש ועל מזרח ירושלים לצורכי הגנה.

חיילים ישראלים בקרב בגבעת התחמושת

ומה קרה בחזית הסורית? עם פרוץ מלחמת ששת הימים, בזמן שישראל לחמה בסיני וביו"ש, הפציצו התותחים הסוריים  כוחות ישראלים בגליל המזרחי וחיל שריון ירה על כפרים בעמק החולה למרגלות רמת הגולן. רדיו דמשק הודיעה למאזיניו בהתלהבות: "המוני ערב, זהו יומכם. חושו אל החזית... הבהירו להם כי תתלו את אחרון החיילים האימפריאליסטים במעי של הציוני האחרון". נשיא סוריה חאפז אל אסד הורה לחייליו "להכות בישובים של האויב, להפוך אותם לאבק, לרצף את הדרכים הערביות בגולגולות יהודיםץ להכות בהם ללא רחם". רק ב-9 ביוני 1967 הניעה ישראל את כוחותיה כנגד הסורים בגולן והמאורעות שחוו התושבים בגבולה הצפוני של ישראל היו קשים. יישובי עמק החולה ספגו מכות קשות במהלך כל המלחמה מהחזית הסורית. סוריה המשיכה בהפגזותיה על היישובים בצפון וב-6 ביוני נכשל ניסיונה לכבוש את קיבוץ דן ותל דן. כיבוש רמת הגולן היה הכרחי להבסת הכוחות הסוריים וב-10 ביוני (יום לקראת סוף המלחמה) כל הרמה היתה בידי ישראל.

אם כן, ישראל הותקפה פיזית בידי מדינות ערב ולא רק אויימה מילולית כפי שרבים מאיתנו חושבים, ומה הייתה תגובת הקהילה הבינלאומית במצב קריטי זה של מדינתנו הקטנה? למרות ניסיונות חוזרים של בריה"מ ומדינות ערב להכריז על ישראל כתוקפן האו"ם דחה את כל הנסיונות הללו, למשל במועצת הביטחון ב-14 ביוני 1967 נפלה ההצעה הרוסית ברוב של 11 קולות לעומת 4 ובעצרת האו"ם ב-4 ביולי 1967 בהצבעה הראשונה הצביעו נגד או נמנעו 88 מדינות ורק 32 הצביעו בעד. לרוב המדינות החברות באו"ם היה ברור מעל לכל ספק שישראל יצאה למלחמת מגן אך מדינות שכנראה לא רצו לסכן את היחסים הדיפלומטיים  עם מדינות ערב נמנעו בהצבעה. (זכויותיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי: מתוך  מאמר של דורי גולד - "זכותה החוקית של ישראל על ירושלים"  עמ' 88).

מקורות:

1. אתר הכנסת - מלחמת ששת הימים
2. מיטשל בארד - "מיתוסים ועובדות", פרק 6 מלחמת ששת הימים (1967), פרק 9 גבולות , מיתוס "ישראל כבשה את רמת הגולן במלחמת התקפה"
3. בנימין נתניהו - "מקום תחת השמש", פרק רביעי היפוך הסיבה והמסובב עמ' 135-137
4. אלן דרשוביץ - The Case for Israel ch. 13 pp. 91-94
5. ויקיפדיה - מלחמת ששת הימים
6. ויקיפדיה - מבצע מוקד
7. CAMERA - SIX-DAY WAR - war
8. CAMERA - SIX-DAY WAR - WAR - Syrian Front
9.  CAMERA - SIX-DAY WAR - WAR - Jordanian Front
10.  CAMERA - SIX-DAY WAR - WAR - Egyptian Front
11.  CAMERA - SIX-DAY WAR - PLAYERS - Syria
12.  CAMERA - SIX-DAY WAR - PLAYERS - Jordan
13.  CAMERA - SIX-DAY WAR - PLAYERS - Egypt
14. בני מוריס - "קורבנות", פרק "מלחמת ששת הימים, 1967" עמ' 300-308